Anova Music Blog

לפני שלוש וחצי שנים עזבתי את ניהול 'אירסיי', הלייבל האלטרנטיבי של האוזן השלישית והצטרפתי למיזם חדש ודי מדהים בשם 'אנובה'. המוזיקאית ענת דמון ז"ל הצטרפה לאוהב ותומך המוזיקה הנלהב שוקי גולדוסר והחליטו להרים 'בית לאמנים ישראלים, חף משיקולים כלכלים'. הרעיון היה פשוט, החברה תטפל במוזיקאים ישראלים מעניינים שהחברה חושבת שהם צריכים להישמע אבל בכללי המשחק הנוכחים של תעשיית המוזיקה, יהיה להם קשה למצוא בית.

אז התחלנו בהקמת בית. הרמנו אולפן הקלטות משלנו, חנכנו משרד מעבר לקיר, קנינו כמה מחשבים ושולחנות באיקאה ויצאנו לדרך.
ב-2008, אחרי עזיבתה של ענת ובהשראתו של שוקי גולדוסר, התחלנו, אני (מנהל הלייבל) ושוקי פרי (מנהל הכספים) לנהל את אנובה מיוזיק, חברה עם אמביציה וביצים. כבר הוצאנו ב 2007 את ארבעת האלבומים הראשונים, רוקפור עם 'ממוריז', אטליז האלבום הראשון, עמית ארז עם אלבום העצים ונועה בביוף עם פולק פסיכדלי. נוצרה לנו תדמית של חברה שמטפלת באמנים ששרים באנגלית ואנחנו הקפדנו לחזור על המנטרה – מצידנו שיתופפו על הבטן וינהמו, אם זה אותנטי ומעניין – נשמח לעבוד עם זה.

השנים עברו והוצאנו המון אלבומים נפלאים, כולם קיבלו שבחים רבים והחברה התמקמה בתור אחת ההבטחות הגדולות של תעשיית המוזיקה. חברה שעובדת בסטנדרטים בינלאומיים, דוגלת בחדשנות מחשבתית והפקתית, אלטרנטיבה. מעולם לא רצינו להיות 'אלטרנטיבי'. רצינו והאמנו שאם ננגח מספיק חזק בקיר – הוא ישבר. ולאט לאט, הוא אכן נסדק, צריך לנגוח עוד טיפ טיפה וזה יקרה.

יולי 2010, שלוש וחצי שנים אחרי שהתחלתי את המסע שלי באנובה, אני פורם את השרוכים, תולה את הנעליים, ונותן לשוקי פרי, חברי ושותפי לדרך הארוכה וללידה הממושכת הזו שנקראת 'לייבל חדש בישראל', לקחת את המושכות ולנהל את החברה הזו קדימה. אבל הוא לא לבד, הוא חמוש בשותף עם לב גדול וחזון (שוקי גולדוסר), ובצוות מסור של שבעה עובדים מסורים, וכל המערכת הזו דוהרת על 200 קמ"ש ולא עוצרת לרגע והכיוון הוא ברור – הפקת איכות, איכות ושוב איכות.

אני בוטח ומאמין במיליון אחוז בחברה ובחבר'ה. אני יודע שאנובה היום היא גוף משמעותי שמייצג אמנים שהביטוי 'קרם דה לה קרם' יהיה קטן עליהם, ומשוכנע שגם עם עזיבתי – הכול ימשיך וכרגיל – במגמת עליה תמידית.

אני מניח שגבות מורמות כרגע ועולות תהיות ה"איך וה-מה פתאום". אני יכול לספר שאחרי שש שנים אינטנסיביות בתחום, אני מרגיש שהגיע זמני לבחון קצת את הדברים מחדש, להתחיל משהו חדש ולבנות עוד בית. בכל הקשור לשיפוצים, אני טוב בתקיעת מסמרים ולפתוח סתימות (מעבר ליכולת פתיחת הצנצנות כמו כל גבר טיפוסי), אבל איכשהו בתים אני אוהב וגם יודע לבנות. אנובה היא בית ותישאר הבית שלי והיסודות שלה מוצקים ועכשיו הגיע זמני להמשיך הלאה לבית חדש, בתחום אחר, לברוא משהו חדש.

קצרה היריעה מלהודות לכל מי שליווה אותי בדרך הזו ובטח אשכח מישהו ואני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה, אבל בכל זאת אני רוצה לציין את שני השוקי'ז שהיו לי שותפים לדרך הארוכה הזו, לצוות המסור והאדיר הזה שכולל את אדוה, אודי, מירה, מיכאל, עדי, ניצן ושמעון וגם את מי שהיה באנובה ועזר לבנות אותה – נועה, יונתן, יוסי ורעות. אנובה היא של כל האנשים האלה, ולכל אחד מהם יש חלק בלתי יאמן בבניה של יחידת קומנדו עם קונספט מוזר – לעשות תרבות בישראל.

אז זהו, אני אומר שלום ותודה על הדגים, היו אחלה ברבונייס.

יאיר יונה, יולי 2010

Bookmark and Share


12 שירים יש באלבום של אלקטרה: אלבום מלא תנופה, תשוקה, פאן, זעם. שירים ששואבים ממגוון השפעות רחב: מארה"ב של שנות החמישים, דרך אנגליה של שנות השבעים, ועד ישראל 2010 – ומעובדים דרך האנרגיה הייחודית של אלקטרה, היכולות המלודיות של הלהקה, הכוח המתפרץ ושמחת החיים.

אלקטרה קנתה את מקומה בחוד החנית של האינדי המקומי, כאחת הלהקות שהופיעו הכי הרבה בישראל בשנים האחרונות, שיצאה מהמועדונים של תל אביב וזכתה לביקורות נלהבות, אחרי להיט רדיו ראשון בארץ, ולפני יציאה אל מחוץ לגבולות הארץ.

ועכשיו הדיסק השלם: זהו אלבום רוק'נרול חי וגם מתוזמר, קלאסי ועדכני, מגוון ומהודק, רומנטי ועצבני. עם שירים על ניכור בעידן המודרני, לצד סיפורי אהבה עם טוויסט: אלבום שמצליח לאסוף לבבות שבורים מהרצפה, ולעשות מהם מסיבה. מהסוג שלא מרבים לעשות כאן.

יחידת הקצב הרוצחת של דורון פרחי (בס וקולת) ובועז וולף (תופים, קלידים וקולות), עם גיטרת הכוח והשירה הסוחפת של ניצן חורש, מערבבים באלגנטיות פסיכדלית פופ מתוקה, Pאנק, קריצה ללהקות קצב, השפעות רגאיי – כשעל ההפקה אחראי ברוך בן יצחק (רוקפור), שמלווה את הלהקה כבר כברת דרך. על המיקסים של האלבום הופקד רן שם טוב (איזבו), לצידו של בועז וולף.

תהנו.

[לינקים] : אמנים ממליצים אלקטרה-ספיישל בנענע | מאקו משמיעים שירים | אלקטרה באים לקחת אותך (ווידאו)
[הורדות] : Coming To Get You! | Dawn Of Summer
[קצת ביקורות] ישראל פוסט | הראיון ההיסטרי בשבע לילות
[קנו לכם עותק] אנובה מיוזיק סטור

Bookmark and Share

אבל מכיוון שאנחנו מסתדרים לא רע עם אי נעימויות, אנחנו חיים בשלום ושלווה עם כל הפירגונים האדירים ל'העולם המופלא', אלבום המופת, לא פחות של רוקפור.

אז ריכזנו לכם את המקבץ, כדי שיהיה לכם קל:

4 וחצי כוכבים מתימורה לסינגר בYNET

ביקורת ב THE MARKER CAFE

פירגונים על האלבום במוזיקה נטו

סער גמזו מפרגן לנו בעכבר העיר

ועוד אחת בעכבר העיר, הפעם של נויה כוכבי

נינט ממליצה על אין לך אלוהים

ברונו מטרי פויזן ממליץ על 7 דקות

אסף אמדורסקי ממליץ על מנת יתר

ניצן חורש, סולן להקת אלקטרה ממליץ על ביום ההוא

בבלוג המוזיקה של דודו כהן – פורסם ברייטינג

וגם בפנאי פלוס

מרק עונה על השאלון

ראיון נחמד איתנו וקטעי וידאו במוזיקה נטו

וגם בנענע 10 מפרגנים לנו

אמרנו לכם שלא נעים לנו?
קנו לכם

ציון 10 עגול על האלבום החדש בגלובס !!!

Bookmark and Share

לרגל יציאתו של 'העולם המופלא', ביקשנו מאיסר (הידוע בכינויו 'איסר תעשה לי סולו תופים') טננבאום ,לכתוב זווית אישית שלו על האלבום.

איסר לא היסס, קפץ על האתגר, והנפיק לנו את הפסקה הזו:

ועכשיו דקת דומיה לעולם המופלא

שורה מתוך השיר הפותח את היצירה החדשה של רוקפור. העולם המופלא. מי לא שוכח לפעמים להקדיש לו קצת זמן. להאזין לו. נכון. כולנו עסוקים יתר על המידה בבינוני. ואילו העולם המופלא שלנו מתקיים רק בעבר הקדוש. או בעתיד עם גביע. והם רצופים תמונות. ועוד תמונות. קלפים לצד קלפים. מספרים סיפורי מספרים. חוויות. מסעות אף קטנים. מקומות אין רחוקים. והם מפעם. של היה ושל יהיה. משני העולמות הבאמת אופטימיים שלנו. בהווה האופטימיות כבדה עלינו. האפור שולט. כורת קורח. מאמפט איזשהו חוסר או געגוע. ואז בתום דקת דומיה נפתחת דלת. והכל עוצר בבת אחת. העולם מתחדש. אחר. זר ומוכר. הוא בכלל בתלת מימד. זה הסיפור.

לא שלנו.

שלכם עכשיו.

בתום דקת דומיה הרי מסע פרטי אל תוך עולם להקתי אישי מופלא באורביט חמישים וארבע דקות תמותיות. תקדישו זמן והקשיבו באמת. מהפתיח ועד הסיום. ברצף. בנינוחות. ברגוע אך בעוצמה. הרימו קול ונוכחות מבלי לצפות לכלום. זה הסרט.

הלקחתם הכל

ויהיה לשלכם

אין לכם אלוהים.

האזנה נעימה

איסר טננבאום

רוקפור

רוקפור – העולם המופלא

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

ועכשיו דקת דומיה לעולם המופלא

שורה מתוך השיר הפותח את היצירה החדשה של רוקפור. העולם המופלא. מי לא שוכח לפעמים להקדיש לו קצת זמן. להאזין לו. נכון. כולנו עסוקים יתר על המידה בבינוני. ואילו העולם המופלא שלנו מתקיים רק בעבר הקדוש. או בעתיד עם גביע. והם רצופים תמונות. ועוד תמונות. קלפים לצד קלפים. מספרים סיפורי מספרים. חוויות. מסעות אף קטנים. מקומות אין רחוקים. והם מפעם. של היה ושל יהיה. משני העולמות הבאמת אופטימיים שלנו. בהווה האופטימיות כבדה עלינו. האפור שולט. כורת קורח. מאמפט איזשהו חוסר או געגוע. ואז בתום דקת דומיה נפתחת דלת. והכל עוצר בבת אחת. העולם מתחדש. אחר. זר ומוכר. הוא בכלל בתלת מימד. זה הסיפור.

לא שלנו.

שלכם עכשיו.

בתום דקת דומיה הרי מסע פרטי אל תוך עולם להקתי אישי מופלא באורביט חמישים וארבע דקות תמותיות. תקדישו זמן והקשיבו באמת. מהפתיח ועד הסיום. ברצף. בנינוחות. ברגוע אך בעוצמה. הרימו קול ונוכחות מבלי לצפות לכלום. זה הסרט.

הלקחתם הכל

ויהיה לשלכם

אין לכם אלוהים.

האזנה נעימה

איסר טננבאום

רוקפור

Bookmark and Share